הנגשת אתרי אינטרנט

חוקי הנגישות בארץ ובעולם באים להבטיח שהמרחב הציבורי, ולענייננו האינטרנט, יהיה נגיש גם לאנשים בעלי מוגבלות.
הנגשת אתרי אינטרנט כוללת, בין היתר, מתן אפשרויות להגדלת/הקטנת גודל הגופן, שינוי גווני הבהירות, שינוי הניגודיות, הגדלת גודל סמן עכבר, מניעת ריצודים, התאמה לקוראי מסך ועוד.
מובהר כי באתר אינטרנט אין הכוונה רק לאתרים רשמיים של רשויות ציבוריות, אלא בעצם כל אתר אשר מיועד לשימוש ציבור הגולשים, לרבות אתרים פרטיים.
שימו לב – גם עליכם, כבעלי אתר פרטי או מסחרי, קטן או גדול ובכל מקרה ללא קשר לתוכן האתר ומטרתו, קיימת חובה לעמוד בחוקי נגישות האתרים בישראל!

בספטמבר 2017 נכנס לתוקפו התיקון האחרון (הרביזיה) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 העוסקות, בין היתר גם, בנגישות האינטרנט. זמן קצר לאחר כניסת הרביזיה לתוקף, נוצר בלבול גדול בנושא בקרב בעלי אתרי אינטרנט רבים בארץ. 

גם היום, מספר שנים אחרי, עדיין שרויים בעלי אתרים לא מעטים בבלבול רב וסובלים מחוסר הבנה בנוגע לחובות המוטלות עליהם.

אז על מי חלה החובה להנגיש את האתר?

נתחיל ונאמר כי לא כל אתר אינטרנט באשר הוא חייב להיות נגיש. ככלל, נקבע כי יש לבצע התאמות נגישות לכל אתר אינטרנט שמספק שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או לכל אתר שמספק שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב.
במילים פשוטות – לפי הגדרה זו, כל מי שמספק שירות באמצעות האינטרנט נדרש להנגיש את האתר.
על פי איגוד האינטרנט הישראלי, נמצא כי מרבית אתרי האינטרנט הקיימים בישראל מחויבים לבצע התאמות נגישות.

יובהר כי הגורם שמחויב להפוך את אתר האינטרנט לנגיש הוא בעל האתר ולא בהכרח מי שבנה אותו. אי לכך, אם לצורך העניין חברת בניית אתרים מסוימת לא ביצעה באתר את התאמות הנגישות הנדרשות כיוון שבעל האתר לא דרש ממנה לבצע את ההתאמות באופן מפורש, לא ניתן יהיה להגיש נגדה תביעה בנושא. מלוא האחריות תחול על בעל האתר.

באילו מקרים ניתן לקבל פטור מחובת ההנגשה?

מאחר והמחוקק מודע לעובדה שהנגשת שירותי אינטרנט אינה משימה פשוטה בהכרח, נקבעו מספר פטורים והקלות לחובת ההנגשה.
הפטורים מבוססים בעיקר על היקף המחזור השנתי הממוצע (בשלוש השנים האחרונות) של העסק  ונחלקים לשני סוגים: פטורים גורפים (מתחת להיקפי מחזור מסוימים) שאינם מחייבים פניה לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות ופטורים שמחייבים פניה לנציבות (מעל להיקפי מחזור מסוימים).

מעבר לפטורים המבוססים על היקפי מחזור, ישנו פטור העוסק בטכנולוגיות שלא ניתן להנגיש וכן פטור העוסק בכמות נרשמים נמוכה. 
כעיקרון, כל עוד בעל האתר יוכל להוכיח שתהליך ההנגשה של האתר מהווה עבורו נטל כלכלי משמעותי, יהיה באפשרותו להגיש בקשה לפטור. הכוונה היא לא רק לפטור מדרגת הנגישות המחויבת על פי חוק (AA) אלא גם לדרגת הנגישות המינימלית (A). 

עיקרי הרביזיה

כאמור, בספטמבר 2017 נכנסה לתוקפה הרביזיה לתקנות נגישות השירות המחייבות הנגשה של אתרי אינטרנט עבור אנשים עם מוגבלויות. אלו הם עיקרי הרביזיה:

1. הצהרת נגישות – לאתר שעבר הנגשה יש להוסיף הצהרת נגישות המתארת בצורה ברורה את כל ההתאמות שבוצעו באתר ומפרטת היכן לא ניתן היה לבצע הנגשה ומדוע. כמו כן יש לציין בהצהרת הנגישות את פרטי רכז הנגישות של העסק ודרכי ההתקשרות עמו. הצהרת הנגישות לא פוטרת את בעל האתר מביצוע של בדיקה תקופתית בהתאם לשינוי בתקנות או לשינויים באתר.
2. תכני צד שלישי – האחריות להנגשת תכנים המועלים לאתר אינטרנט על ידי צד שלישי אינה על בעל האתר.
3. תביעות – לא תתאפשר הגשת תביעות משפטיות, ללא שליחה מוקדמת של הודעת דרישה לתיקון האתר בתוך זמן סביר, אך לא יותר מ-60 יום מקבלת ההודעה. עד התיקון יינתנו חלופות נגישות.
4. מסמכי PDF ואופיס – כל המסמכים הקיימים שעלו לאתר לפני ה-25 באוקטובר 2017, יהיו פטורים מהנגשה ויונגשו רק על פי דרישה. בחלק זה הוחרגו טפסים אינטראקטיביים שאותם צריך להנגיש ואינם פטורים מחובת ההנגשה. כל המסמכים שהועלו לאתר לאחר מועד זה חייבים בהנגשה.
5. מסמכים באזור האישי – מסמכים המצויים באזור אישי באתרים שהגישה לאזור הינה באמצעות שם משתמש וסיסמה, יהיו נגישים החל משנת 2021. עד 2021 אדם עם מוגבלות הזקוק למסמך נגיש, יוכל לפנות לארגון ולקבל מסמך נגיש בהתאם לצורכי הנגישות שלו.
6. אפליקציות – נדרשות לעמוד בתקן הישראלי ובהנחיות מערכות ההפעלה בהן פותחו לעניין נגישות ולפחות לשתי מערכות הפעלה.
7. אפליקציות ואתרי מובייל – כאשר קיים אתר אשר מותאם למובייל וכן אפליקציה המעניקים שירות זהה, אין חובה להנגיש את האפליקציה באם האתר המותאם הינו נגיש ויש להוסיף באפליקציה קישור נגיש לאתר.
8. תכני וידיאו – כתוביות ותיאור למידע על השירות בקטעי ווידיאו מוקלטים הינם חובה רק לרשות ציבורית או חברות עם מחזור ממוצע מעל 5 מיליון ש״ח.
9. הצהרת נגישות / פרטי רכז  – חובה לפרסם הצהרת נגישות אשר תכלול מידע בדבר התאמות הנגישות ופרטי רכז הנגישות ובהתאם להנחיות התקן הישראלי 5568.
10. רשת חברתית  – יש להנגיש את מה שניתן בהתאם לתשתית.
11. פטורים ודרישות מופחתות:
    • פטור 1 טכנולוגי ע”י מורשה נגישות ואיש מקצוע – יהיה תקף ל 3 שנים וניתן להארכה לשלוש שנים נוספות כאשר מעבר לכך נדרש אישור בידי נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
    • פטור 2 כניסה מוגבלת 500 משתתפים – פטור מראש מהנגשה כאשר נדרשת הרשמה מראש ויש פחות מ 500 משתתפים. אלא אם אדם עם מוגבלות מבקש התאמה.
    • פטור 3 לעוסק פטור או לעסק עם מחזור שנתי ממוצע שאינו עולה על 100,000 ₪ – פטור לחלוטין מנגישות.
    • פטור 4 כאשר המחזור השנתי הממוצע אינו עולה על 300,000 ₪ – פטור לחלוטין מנגישות עד 26.10.2020. שימו לב שתאריך זה עבר ולכן הפטור אינו בתוקף עוד.
    • פטור 5 כאשר המחזור הממוצע שלו גבוה מ- 300,000 ₪ ואינו עולה על 1,000,000 ₪ – רק אתרים קיימים יהיו פטורים מנגישות ובלבד שדרכי ההתקשרות עמו יהיו נגישות. הפטור תקף ל- 3 שנים ולאחר 3 שנים נדרש החייב לבצע בדיקה נוספת כדי לראות אם עומד בתנאי הפטור. אתרים חדשים לעומת זאת יידרשו להיות נגישים באופן מיידי.
    • פטור 6 פטור נגישות פרסומות – אין צורך להנגיש פרסומות ובלבד שישנה חלופה נגישה למידע על השירות המופיע בפרסומת.

האם אתם זקוקים לייעוץ נגישות אתרים ואפליקציות? נשמח לעזור בכל שאלה בנושא.